Bava Metzia 152

Kapitel 152

א הכי השתא בשלמא אי איתמר איפכא התקבל לי גיטי ואשתך אמרה הבא לי גיטי והוא אומר הילך כמו שאמרה ואמר ר"נ אמר רבה בר אבוה אמר רב משיגיע גט לידו מגורשת אלמא דאדיבורא דידה קא סמיך
1 Dies ist nichts; würde es empfange für mich meinen Scheidebrief, [und er sagt:] deine Frau sagte mir, daß ich ihr ihren Scheidebrief bringe, und dieser zu ihm sagt: da hast du ihn, wie sie gesagt hat, so ist sie, wie R. Naḥman im Namen des Rabba b. Abuha im Namen Rabhs sagt, geschieden, sobald der Scheidebrief in seine Hand gekommen ist, so wäre hieraus zu entnehmen, daß er sich auf ihre Worte verlasse,
ב אי נמי משהגיע גט לידה מגורשת אלמא דאדיבורא דידיה קא סמיך אלא התם משום דעקר שליח לשליחותי' לגמרי דא"ל שליח לקבלה הוינא להולכה לא הוינא
2 und [würde es geheißen haben:] so ist sie geschieden, sobald der Scheidebrief in ihre Hand gekommen ist, so wäre zu entnehmen, daß er sich auf seine Worte verlasse; jetzt abererfolgt dies aus dem Grunde, weil er seinen Auftrag überhaupt nicht ausgeführt hat, denn er kann sagen: ich war nur Vertreter zur Empfangnahme, nicht aber zur Überbringung.
ג איבעית אימא האי תנא חזרו נמי הטעו קרי ליה דתניא השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית או בעל הבית הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומת
3 Wenndu aber willst, sage ich: unser Autor versteht unter ‘täuschen’ das Zurücktreten, denn es wird auch gelehrt: Wenn jemand Handwerker gemietet hat und sie den Hausherrn getäuscht haben, oder der Hausherr sie getäuscht hat, so können sie gegeneinander nur Groll hegen.
ד במה דברים אמורים שלא הלכו אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה פועלין ומצאו שדה כשהיא לחה נותן להן שכרן משלם אבל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן עושה מלאכה ליושב ובטל
4 Dies nur, wenn sie noch nicht hingegangensind, wenn aber die Eseltreiber hingegangen und kein Getreide vorgefunden, die Löhner hingegangen sind und ein feuchtes Feld vorgefundenhaben, so muß er ihnen ihren vollständigen Lohn geben; es ist jedoch nicht gleich, ob einer beladen geht oder einer leer geht, ob einer Arbeit verrichtet oder einer müßig dasitzt.
ה בד"א שלא התחילו במלאכה אבל התחילו במלאכה שמין להן מה שעשו כיצד קבלו קמה לקצור בשני סלעים קצרו חציה והניחו חציה בגד לארוג בשני סלעים ארגו חציו והניחו חציו שמין להן את מה שעשו
5 Diesnur, wenn sie die Arbeit noch nicht begonnen haben, haben sie aber die Arbeit begonnen, so schätze man das, was sie bereits fertig haben. Zum Beispiel: wenn sie übernommen haben, das Halmgetreide für zwei Sela͑zu mähen, und sie die Hälfte gemäht und die Hälfte zurückgelassen haben, für zwei Sela͑ ein Gewand zu weben, und sie die Hälfte gewebt und die Hälfte zurückgelassen haben, so schätze man das, was sie fertig haben:
ו היה יפה ששה דינרים נותן להן סלע או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים ואם סלע נותן להם סלע
6 ist es sechs Denarwert, so zahle er ihnen einen Sela͑, oder sie beendigen ihre Arbeit und erhalten zwei Sela͑, und ist es einen Sela͑ wert, so zahle er ihnen einen Sela͑.
ז ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה ששה דינרים נותן להם שקל או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים ואם סלע נותן להם סלע
7 R. Dosa sagt, man schätze das, was noch zu leisten ist: ist es sechs Denar wert, so zahle er ihnen einen Šeqel, oder sie beendigen ihre Arbeit und erhalten zwei Sela͑, und ist es einen Sela͑ wert, so zahle er ihnen einen Sela͑.
ח במה דברים אמורים בדבר שאין אבוד אבל בדבר האבוד שוכר עליהן או מטען כיצד מטען אומר להן סלע קצצתי לכם באו וטלו שתים ועד כמה שוכר עליהן עד ארבעים וחמשים זוז
8 Dies gilt nur von einem Falle, wo kein Verlust [im Verzuge] vorliegt, wenn aber Verlust vorliegt, so miete er [andere] auf ihre Kosten oder er täusche sie. Auf welche Weise täusche er sie? Er spreche zu ihnen: ich habe mit euch einen Sela͑ vereinbart, kommt nun und nehmet zwei. Bis zu welchem Preise miete er auf ihre Kosten? – Bis vierzig und fünfzig Zuz.
ט במה דברים אמורים בזמן שאין שם פועלים לשכור אבל יש שם פועלים לשכור ואמר צא ושכור מאלו אין לו עליהן אלא תרעומת
9 Dies nur, wenn da keine anderen Löhner zu mieten vorhanden sind, wenn da aber andere Löhner zu mieten vorhanden sind, und sie zu ihm sagen: geh und miete diese, so kann er nur Groll gegen sie hegen.
י תני תנא קמיה דרב נותן להם שכרן משלם אמר ליה חביבי אמר אילו אנא הואי לא הוה יהיבנא להן אלא כפועל בטל ואת אמרת נותן להם שכרן משלם והא עלה קתני אינו דומה הבא טעון להבא ריקן עושה מלאכה ליושב ובטל לא סיימוה קמיה
10 Ein Jünger rezitierte vor Rabh: Er muß ihnen ihren vollständigen Lohn geben. Da sprach dieser zu ihm: Mein Oheimsagte: wenn ich es wäre, würde ich ihnen nur gleich einem müßigen Löhnergezahlt haben, und du sagst, daß er ihnen ihren vollständigen Lohn gebe. – Hierzu wird ja aber gelehrt, essei nicht gleich, ob einer beladen geht oder einer leer geht, ob einer Arbeit verrichtet oder einer müßig dasitzt!? – Man trug ihm den Schluß nicht vor.
יא איכא דאמרי סיימוה קמיה והכי קאמר חביבי אמר אי הואי אנא לא הוה יהיבנא ליה כלל ואת אמרת כפועל בטל אלא קשיא הך
11 Manche sagen: man trug es ihm wohl vor, und er sprach wie folgt: mein Oheim sagte: wenn ich es wäre, würde ich ihnen nichts gegebenhaben, und du sagst: gleich einem müßigen Arbeiter!? – Demnach ist ja hieraus ein Einwandzu erheben!? –
יב לא קשיא הא דסיירא לארעיה מדאורתא הא דלא סיירא לארעיה מאורתא
12 Dies ist kein Einwand; eines gilt von dem Falle, wenn er das Grundstück abendsuntersucht hat, und eines gilt von dem Falle, wenn er das Grundstück abends nicht untersuchthat.
יג כי הא דאמר רבא האי מאן דאגר אגירי לרפקא ואתא מטרא ומלייה מיא אי סיירא לארעיה מאורתא
13 So sagte auch Raba, wenn jemand Löhner bei einem Graben gemietet und nachts ein Regen gekommen ist und ihn mit Wasser gefüllt hat, sei dies, wenn er abends das Grundstück untersucht hat,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel